תקנון בית הדין לאתיקה

עודכן לאחרונה ב- 02/04/23
 

פרק א: מבוא

​

1 .מטרתו של נוהל זה לקבוע הוראות להקמתו והפעלתו של בית דין לאתיקה על -ידי המועצה, כמפורט להלן.

2 .המועצה רשאית לתקן את הוראות נוהל זה מעת לעת.

​

פרק ב: הגדרות

​

• "אדם" – לרבות ארגון, תאגיד או חבר בני אדם.

• "גוף תקשורת" – אדם המפרסם ידיעות ומידע לציבור, בכל אמצעי תפוצה ופרסום ומוקדשים ברובם המכריע להעברת מידע, שהושג בעבודה עיתונאית, לציבור; וכן עיתון, סוכנות ידיעות, רדיו, טלוויזיה, אתר אינטרנט או כלי תקשורת אלקטרוני אחר שבו יוצרים תוכן עיתונאי, המפעיל עיתונאים ואשר תדירות הופעתו, פרסומו או שידורו סדירה או רציפה;

• "מידע" – כל מידע בתצורה כלשהי לרבות מידע חזותי, קולי או כתוב.

• "מעשה עיתונאי" – פעולה שמטרתה להביא לפרסום מידע לציבור, תוך עשיית שימוש בשיטות, פעולות או דפוסי פעולה של מקצוע העיתונות.

• "מתלונן" – מי שהגיש תלונה. "נילון" – מי שהוגשה נגדו תלונה או קבילה.

• "עיתונאי" – אדם הנוטל חלק במעשה עיתונאי, בעשייה עיתונאית או תקשורתית או במסירת מידע לציבור, באופן קבוע או מתמשך, בתמורה או שלא בתמורה.

• "פרסום" – הגשה של מידע לציבור, בכל דרך וערוץ המשמשים להעברת מידע.

• "קבילה" – פנייה לבית הדין מטעם הקובל.

• "תלונה" – פנייה המוגשת על ידי אדם, בטענה כי עיתונאי או גוף תקשורת פעלו בניגוד לתקנון האתיקה.

​

פרק ג: סמכויות, מינוי וכהונה

​

 3. בית הדין לאתיקה ידון ויכריע בתלונות ובקבילות שעניינן הפרת כללי האתיקה על-ידי עיתונאי או גוף תקשורת כאמור בפרק ז' להלן. לבית הדין תהיה סמכות כאמור בין אם הנילון חבר במועצה או בארגון עיתונאים כלשהו או בעל תעודת לשכת העיתונות הממשלתית ובין אם לא.

 4.  המועצה תמנה יושב ראש לבית הדין, שיעמוד בראש מוסד בית הדין. יושב ראש בית הדין יכהן בתפקידו שלוש שנים. המועצה רשאית להאריך את כהונתו לתקופות נוספות.

 5. יושב ראש בית הדין ישמש בתפקיד יו"ר הנהלת בית הדין, לצד שני חברים נוספים שימנה היושב ראש. החברים הנוספים יהיו נציג ציבור ואדם מקרב מקצוע העיתונות שאינו עיתונאי פעיל. בהנהלת בית הדין יהיה ייצוג לשני המינים.

 6. הנהלת בית הדין תמנה קובל, שיהיה בקיא במקצוע העיתונות ובכללי האתיקה. הקובל הוא בעל התפקיד מטעם המועצה המופקד על אכיפת תקנון האתיקה.

 7. הקובל יבחן את התאמת התלונות שיוגשו לבירור בבית הדין. הקובל רשאי להגיש, מיוזמתו או בעקבות פניות אליו, קבילות לבית הדין.

 8. הנהלת בית הדין תמנה דיינים למאגר מקרב הציבור ומקרב מקצוע העיתונות שאינם עיתונאים פעילים, ותהיה אמונה על עדכונו מעת לעת. דיין ימונה לכהונה בת ארבע שנים, וניתן יהיה להאריך את כהונתו לתקופות נוספות.

 9. יושב ראש בית הדין ישבץ מתוך מאגר הדיינים הרכב שידון בתיק המועבר לדיון בבית הדין, ומתוכו ימנה את ראש ההרכב. בית הדין ידון בהרכבים אי-זוגיים. בערכאה ראשונה ימנה הרכב שלושה דיינים, למעט במקרים מיוחדים. יושב ראש בית הדין רשאי לשבץ עצמו בהרכב, ובמקרה כזה ישמש ראש ההרכב.

 10. המועצה תקבע כללי כשירות, מניעות, ניגוד עניינים ופסלות לכהונת יושב ראש בית הדין ולפעולתו בתיק מסוים. הנהלת בית הדין תקבע כללי כשירות, מניעות ופסלות למינוי דיינים למאגר, לשיבוץ דיינים בהרכבים, ולמינוי קובל ולפעולתו בתיק מסוים.

 11. הנהלת בית הדין תקבע כללים בעניין הפסקת כהונתו של דיין, ותחליט במקרים שבהם יתעורר צורך להפסיק כהונתו של דיין. לא יכהן דיין שבית דין קבע כי עבר עבירה אתית.

 12. הנהלת בית הדין רשאית לקבוע הנחיות לשם הפעלת בית הדין וליישום הוראות נוהל זה, לרבות בעניין הכשרות ורענונים לדייני בית הדין, בקיאות בהוראות תקנון האתיקה, הגבלות על כהונת דיינים באורגנים אחרים של המועצה – והכול בכפוף להוראות נוהל זה. המועצה רשאית לקבוע כי הנחיות, הוראות ונהלים אלה, כולם או חלקם, לא יחולו אלא באישור המועצה.

​

פרק ד: הגשת תלונה

13. יושב ראש בית הדין יורה על האופן שבו יפורסמו לציבור דרכי יצירת קשר לשם הגשת תלונה או בירור מצב הטיפול בה וכן הנחיות צורניות להגשת תלונה. דרכי יצירת הקשר יהיו באמצעות דוא"ל, פקס וכתובת למשלוח מכתבים. כן יפורסם מספר טלפון שישמש לצורך בירור.

 14. תלונה תכלול שם ומס' זהות של המתלונן וכן פרטי התקשרות של המתלונן, לרבות טלפון ודוא"ל.

 15. לא תוגש תלונה לבית הדין בלא שקדמה לה פנייה מטעם המתלונן או הקובל לנילון לקבלת תגובתו. תגובת הנילון תצורף במלואה לתלונה או לקבילה המוגשת לבית הדין. לא השיב הנילון לפנייה אליו בתוך 30 יום, ניתן להגיש את התלונה או הקבילה לבית הדין בלא התייחסותו.

 16.  תלונה תנוסח בתמציתיות ובאופן בהיר ויצורפו אליה כלל המסמכים, הפרסומים והראיות שיש בידי המתלונן לשם בירורה באופן יסודי.

 17. התעורר חשש לניגוד עניינים של מי מבעלי התפקידים המטפלים בנושא, יפורט חשש זה בתלונה או בקבילה וזו תועבר להנהלת בית הדין לשם הכרעה בעניין זה.

​

פרק ה: טיפול בתלונה

18. תלונה שהוגשה תועבר לעיונו של הקובל. מצא הקובל, תוך עיון בתלונה ובצרופותיה בלבד, כי התלונה מגלה על פניה שאלה בהתייחס להפרה לכאורה של כללי האתיקה, יעבירה לדיון בבית הדין.

 19. הייתה התלונה בעניין פרסום שנעשה יותר מ-18 חודשים לפני הגשתה, יגנוז הקובל את התלונה. המתלונן רשאי להגיש ליושב ראש בית הדין בקשה מנומקת להתיר בירור התלונה, בשל טעמים או נסיבות מיוחדים, או אם שררו נסיבות שמנעו את הגשת התלונה במועד מוקדם יותר. התיר יושב ראש בית הדין את בירור התלונה, תיבחן התלונה כאילו לא הוגשה באיחור.

 20. הקובל רשאי להגיש לבית הדין קבילה מטעמו, על יסוד בדיקה עצמאית שערך או בהתאם לפנייה שקיבל מכל גורם שהוא.

​

 פרק ו: דיון בבית הדין

21. הועברה תלונה או קבילה לבית הדין, ישבץ יושב ראש בית הדין הרכב לדיון בתיק וימנה יושב ראש מתוכו.

 22.שובץ הרכב לדיון בתיק, רשאי ראש ההרכב לתת הוראות בדבר מועדי הדיון בתיק ומתכונת הדיון.

 23.בית הדין רשאי להציע לצדדים לדון בתיק על דרך הגישור.

 24. הקובל רשאי, לפי שיקול דעתו, להצטרף לדיון בתיק ולהציג בכתב ועל-פה את עמדתו בסוגיות העומדות לדיון. בית הדין רשאי לפנות מיוזמתו לקובל ולבקש כי יציג את עמדתו.

 25. המתלונן והנילון רשאים להיות נוכחים בדיון בבית הדין, בעצמם או באמצעות נציג מוסמך מטעמם. ככל שהנילון פעל במסגרת גוף תקשורת תותר גם נוכחות נציג גוף התקשורת, אף אם גוף התקשורת אינו צד פורמלי להליך.

 26. בית הדין אינו כבול לסדרי הדין ולדיני הראיות הנוהגים בבתי המשפט, ורשאי לנהוג בדרך הנראית לו טובה ויעילה לעשיית צדק ולשם מתן החלטה מקצועית ואתית נכונה, תוך הקפדה על שמירת זכויות הצדדים להליך וצדק דיוני.

 27.  הצדדים יוכלו לזמן עדים מטעמם, ככל שבית הדין יקבע כי עדויות אלה רלוונטיות לבירור התלונה או הקבילה. בית הדין רשאי לזמן מיוזמתו עדים נוספים או לדרוש מהצדדים להציג ראיות, הבהרות וטיעונים נוספים, בכל שלבי ההליך בטרם מתן החלטתו.

 28. בית הדין ידון בפומבי, ואולם לבית הדין סמכות להורות על סגירת דלתיים במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו. התייעצויות פנימיות של חברי ההרכב יהיו חסויות.

 29. הנהלת בית הדין רשאית לקבוע הנחיות לעניין מתכונת קיום דיונים וסדרי הדין בבית הדין, לרבות בעניין ניהול דיון בתיק על דרך הגישור, סגירת דלתיים ואופן פרסומן של החלטות – והכול בכפוף להוראות נוהל זה.

פרק ז: דין מהותי

30. בית הדין לאתיקה ידון בתלונות ובקבילות בהתאם לכללי האתיקה שעוגנו בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות והתקשורת בישראל כפי נוסחו ביום 1.7.2022. מעת כינון המועצה הציבורית, ידון בית הדין בתלונות ובקבילות בהתאם לתקנון האתיקה כפי שייקבע על-ידה, וכן בהתאם לתיקונים לתקנון האתיקה שתאשר המועצה מעת לעת.

 31.  החלטות בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, שניתנו עד ליום 1.7.2022, וכן החלטות ופסקי דין של בתי המשפט בישראל, ישמשו מקור פרשני לבית הדין. בית הדין רשאי להיעזר כמקור פרשני גם בהחלטות של בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות והתקשורת בישראל שניתנו לאחר יום 1.7.2022.

 32. החלטה שניתנה בבית הדין בעבר תנחה אותו בהחלטותיו. החלטה שניתנה בערכאת הערעור של בית הדין תחייב את הערכאה הראשונה בהחלטותיה.

 33.  החלטת בית הדין תיחשב כחוות דעת הניתנת על סמך המידע שעמד בפניו וכהבעת דעה מקצועית בתום לב.

 פרק ח: החלטות וסעדים

34. בית הדין ייתן את החלטתו לא יאוחר מ-60 ימים מסיום הדיון בתיק. לעניין זה, השלמת מסמכים בכתב שנעשתה ברשות בית הדין או בהוראתו, תיחשב חלק ממהלך הדיון בתיק.

 35. החלטת בית הדין תתקבל בקולות רוב חברי ההרכב. נחלק ההרכב בדעותיו – יובאו בהחלטת בית הדין דעות הרוב והמיעוט.

 36. קבע בית הדין כי הנילון הפר כלל מכללי האתיקה, רשאי בית הדין להטיל אחד או יותר מהסעדים הבאים:

 (1)  קביעה בדבר הפרה;

 (2)  אזהרה;

 (3) הטלת חובה על הנילון או גוף התקשורת שבו נעשה הפרסום לפרסם הבהרה, תיקון או הודעה, בנוסח ובאופן שיקבע בית הדין;

 (4)  סעד מהסעדים המנויים לעיל על-תנאי, שיופעל בהתקיים הנסיבות שיפורטו בהחלטה.

 פרק ט: ערעור

37. ערעורים על החלטות הקובל יידונו בפני ראש בית הדין ויוגשו כאמור בסעיף 42 להלן בתוך 15 יום ממועד ההחלטה.

 38.המתלונן, הנילון והקובל, במידה שהיה צד להליך בערכאה ראשונה, רשאים לערער על החלטה סופית של בית הדין בערכאה ראשונה.

 39.  ביקש צד להליך לערער על החלטת בית הדין בערכאה ראשונה, יוגש כתב הערעור ליושב ראש בית הדין בתוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה.

 40. יושב ראש בית הדין ישבץ הרכב לדיון בערעור, שלא יכלול דיינים שישבו בתיק בערכאה ראשונה, ורשאי הוא לקבוע כי בערעור ידון הרכב מורחב.

 41.  ערכאת הערעור אינה מחויבת בפסיקות קודמות.

 42.  תוכן הערעור יכלול את שמות המערער והמשיבים ופרטי הקשר שלהם להמצאת כתבי טענות. כל בעל דין שהיה צד לדיון בעכראה הראשונה, יהיה משיב לערעור; ההחלטה מושא הערעור, מועדה ומועד המצאתה למערער; נימוקי הערעור; מסמכים שהוגשו לבית הדין והמערער מבקש להסתמך עליהם במהלך הערעור (להלן: "תיק מוצגים").

 43.    בית הדין רשאי להורות למשיב להגיש כתב תשובה תוך 30 יום מיום שהומצא למשיב כתב הערעור או מועד אחר שיקבע. המשיב רשאי להגיש כתב תשובה והשלמת תיק מוצגים תוך המועד האמור.

 44.   משיב רשאי להגיש ערעור שכנגד תוך 15 יום מיום שהומצא לו כתב הערעור או תוך מועד אחר שיקבע. הוראות סעיף 43 לעיל יחולו בהתאמה גם בהתייחס לכתב תשובה לערעור שכנגד.

 45.      בית הדין רשאי להחליט על סמך כתב הערעור וכתב התשובה בלבד.

 46. הנהלת בית הדין רשאית לקבוע הנחיות נוספות לעניין מתכונת הגשת ערעור והדיון בו – והכול בכפוף להוראות נוהל זה.

פרק י: נפקות החלטות שיפוטיות

47. הוגש כתב אישום נגד עיתונאי, רשאי בית הדין, לבקשת מתלונן או לבקשת הקובל, לדון ולקבוע האם יש בעבירה המיוחסת לו קשר למקצוע העיתונות או לכללי האתיקה, והאם בהיבטים אלה העבירה המיוחסת לו נושאת חומרה. כתב האישום ישמש ראיה לכאורה לנכונות העובדות הכלולות בו. הנילון רשאי להביא ראיות לסתור אותן.

 48. קבע בית הדין כי עבירות המיוחסות לעיתונאי קשורות למקצוע העיתונות או לכללי האתיקה ובשים לב לחומרת העניין, רשאי בית הדין לקבוע כי יש להשעות את העיתונאי מעבודתו העיתונאית, באופן מלא או חלקי, בהתאם לנסיבות העניין, ולהטיל סעדים נוספים הקבועים בנוהל זה, וזאת עד להכרעה סופית בשאלת אשמתו הפלילית.

 49. הורשע עיתונאי או גוף תקשורת בפסק דין סופי, יקבע בית הדין אם יש בעבירה שבה הורשע העיתונאי או גוף התקשורת קשר למקצוע העיתונות או לכללי האתיקה. קבע בית הדין כאמור, ובשים לב לחומרת העניין, רשאי בית הדין לקבוע כי יש להפסיק או לשנות את העסקתו או דרך פעולתו של העיתונאי, באופן מלא או חלקי, בהתאם לנסיבות העניין, ולהטיל סעדים נוספים הקבועים בנוהל זה.

 50. חויב עיתונאי או גוף תקשורת בפסק דין סופי בהליך אזרחי או מנהלי, או שנקבעה קביעה חלוטה בעניינם בהליך כאמור, רשאי בית הדין, לבקשת מתלונן או לבקשת הקובל, לדון ולקבוע האם יש בקביעה שנקבעה בעניין העיתונאי או גוף התקשורת קשר למקצוע העיתונות או לכללי האתיקה, והאם קביעה אלה נושאת חומרה. ההחלטה או פסק הדין ישמשו ראיה לכאורה לנכונות העובדות הכלולות בהם. הנילון רשאי להביא לסתור אותן.

 51. קבע בית הדין כי יש בקביעה שנקבעה בעניין העיתונאי או גוף התקשורת קשר למקצוע העיתונות או לכללי האתיקה, ובשים לב לחומרת העניין, רשאי בית הדין לקבוע כי יש להפסיק או לשנות את העסקתו או דרך פעולתו של העיתונאי, באופן מלא או חלקי, בהתאם לנסיבות העניין, ולהטיל סעדים נוספים הקבועים בנוהל זה.